1אחר מלת "אם" הבא על החלוקה – יסמוך תמיד את המלה שהוא יסוד החלוקה, בין אם הוא שם או פעל או מלה.2למשל3בחמשת מיני החטאת הקדים את השם – "אם הכהן המשיח יחטא…אם כל עדת ישראל ישגו…אשר נשיא יחטא…ואם נפש אחת תחטא" – כי עיקר החלוקה הוא בין החוטאים.4ובמה שכתוב "ואם תחתיה תעמוד הבהרת", "אם לא מצאה ידו די השיב" – הקדים המלה שבה תלוי החלוקה.5"ואם פרוח תפרח הצרעת", "ואם העלם יעלימו עם הארץ" – הקדים הפעל. ויקרא ס' קמח